כיצד לחמם אזור לח באמת
אם אי פעם ניסיתם לחמם מרפסת רטובה או חדר החלפה לא מחומם, אתם יודעים עד כמה זה קשה. מפעילים את התנור, מחכים עשר דקות – והאוויר עדיין קר מאוד. זאת מכיוון שהתנורים הרגילים מנסים קודם כל לחמם את האוויר. אך באזור לח ופתוח? החום פשוט נעלם.
אנחנו עושים זאת בדרך אחרת – אנחנו משתמשים בקרינה אינפרא-אדומה באורך גל קצר. במקום להילחם באוויר, החום עובר ישירות דרכו ופוגע בגוף באופן ישיר. זו ההבדל בין לחכות שהחדר יתחמם, לבין להרגיש את השמש על הפנים בבוקר קר.
זה מיידי. מפעילים את המכשיר, ומיד מרגישים את החום. אין צורך בזמן התחממות, אין צורך לחכות. רק חום מיידי.
אך הצבת מכשירים אלקטרוניים באזור לח היא תמיד סיכון. אדי מים ולחות עלולים לחדור למעגלים החשמליים, וכשזה קורה, המכשירים מתחילים להתקלקל.
כדי למנוע זאת, אנחנו מעטפים את כל הרכיבים במעטפות עמידות ועמידות למים. אנחנו גם מאטמים את רכיבי החימום בזכוכית קוורץ, ומשתמשים באטמים טובים על כל החוטים. כך האדי מים לא יכולים לחדור לתוך המכשיר, ואין צורך להחליף את התנורים בכל עונה.
יש כמה דברים שצריך לקחת בחשבון כשמתקינים את המכשירים האלה. ראשית, המכשירים האלה צורכים הרבה אנרגיה. אם החוטים שלכם אינם עבים מספיק, תצטרכו להתמודד עם ירידה במתח החשמלי – וזו בעיה שאין צורך בה.
שנית, יש את עניין המיקום. זו הנקודה שבה אנשים בדרך כלל טועים. אם מותקן התנור נמוך מדי, הוא עלול לפגוע במה שנמצא מתחתיו. אם הוא מותקן גבוה מדי, החום לא יגיע לאדם, והתחושה של חום נעלם.
העניין הוא למצוא את המיקום האידיאלי. אנחנו בדרך כלל מתכננים את המיקום ומחשבים את הגובה המדויק, בהתאם לכמות החום הנדרשת לכל מטר רבוע. אם המיקום נכון, יהיה נוח מאוד. אם הוא לא נכון, זו רק בזבוז של אנרגיה.