למה תנורי רובי לא “חורגים” מהטמפרטורה הרצויה
אם אי פעם השתמשתם בתנור רגיל, אתם יודעים איזו בעיה זו יכולה להיות. אתם מגדירים טמפרטורה מסוימת, החלקים החמים בתנור מגיעים לטמפרטורות גבוהות מאוד, ואפילו לאחר שהחשמל נכבה, הם ממשיכים לפלוט חום.
הפער הזה נקרא על ידי המהנדסים “אינרציה תרמית”, אך במטבח אנו פשוט מכנים זאת כתוצאה לא רצויה. זהו השינוי הבלתי צפוי בטמפרטורה שגורם למזון שלכם להגיע לטמפרטורה לא אידיאלית.
הקסם של קרינת האינפרא-אדום של האלוגן
אנו עושים דברים אחרת בתנורי רובי. במקום סלילי חימום כבדים, אנו משתמשים בנורות אלוגן בעלות גלי אור קצרים.
הסוד הוא שנורות אלו אינן צריכות לחמם חלק גדול של מתכת קודם. הן פשוט פולטות קרינת אינפרא-אדום ישירות לעבר המטרה. זה קורה כמעט מיידית.
זמן התגובה נמדד בשניות. ברגע שהבקרה מגיעה לטמפרטורה הרצויה וכובה את החשמל, החום נעצר. אין חום נוסף, אין שינויים בטמפרטורה. יש רק טווח טמפרטורה קבוע שנשאר בדיוק במקום שאתם רוצים.
החלקים הטכניים החיוניים
כדי שזה יעבוד, אנו משתמשים בזכוכית קוורץ. חייבת להיות זכוכית חזקה מספיק כדי לעמוד בלחץ ובחום הגבוהים שנוצרים בתוך הנורה. אנו גם משתמשים בכמות גדולה של וואטים בשטח קטן, ולכן ניתן לקבל הרבה כוח מנורה קטנה כל כך.
אך אי אפשר פשוט להתקין את הנורות בצורה אקראית. יש להיות מדויקים בחיבורי החשמל. מכיוון שהנורות האלו הופכות לחמות מאוד, השקעים בהן חייבים להיות עמידים, אחרת הם יימסו. ובבקשה, אל תנסו להחליף אותן בנורות רגילות. אם המתח יהיה גם רק קצת לא נכון, החוטים בנורה יישרפו תוך שעות ספורות.
המציאות
הדיוק אינו חינמי. מכיוון שקרינת האינפרא-אדום היא חזקה מאוד, המיקום של הנורה הוא קריטי.
אם הנורה נמצאת קרוב מדי למזון או לקירות התנור, ייווצרו אזורים חרוכים. כדי למנוע זאת, אנו משקיעים הרבה זמן בכיוון נכון של זרימת האוויר ובהגנה על המזון. המטרה היא שהחום העז יתפשט באופן אחיד על פני השטח, ולא יפגע רק בנקודה אחת כמו לייזר.